בואו נדבר רגע על אנגוס, שבשנים האחרונות הפך להיות שם נרדף לבשר משויש …. ושתכלס קשה למצוא אותו כמעט כמו שקשה למצוא וואגיו .
מקור הזן בצפון מזרח סקוטלנד, האנגוס פותח מגוון זני בקר שחורים בסקוטלנד, אבל משערים שהוא הכי קרוב ל-Curly Coated Galloway (אגב, ה-Galloway נחשב ל”זן הבקר העתיק ביותר בבריטניה”)
רק באמצע המאה ה19 האנגוס הוכר כזן רשמי בבריטניה. האנגוס השחור הוא הפיתוח המקורי. קיים גם אנגוס אדום שהוא הכלאה של אנגוס שחור עם גזע ה-Brahma, שמאוד עמיד לחום. לכן האנגוס האדום עמיד יותר לתנאי חום קיצוניים. חוץ מזה המאפיינים של שניהם דומים וכמובן איכות בשר דומה.
האנגוס מאופיין מבחינה חיצונית בצבע שחור או אדום, מבנה גוף נמוך ועגול יחסית, *ללא קרניים*. חשוב לציין שהגן שגורם לאנגוס להיות ללא קרניים הוא *דומיננטי* ולכן אין שום סיכוי שיהיה אנגוס שיש לו קרניים – אל תתנו לרמאים לעבוד עליכם 🤣
האנגוס גזע עמיד לתנאי מזג אוויר קשים, סתגלן, בעל אופי נוח והנקבות נחשבות אימהות מצויינות.
האנגוס מגיע לבגרות מינית מוקדם *מאוד* יחסית לגזעים אחרים, וזו אחת הסיבות שניתן להגיע איתו בקלות ובמהירות לרמת שומן גבוהה ( אותו שיוש שאנחנו הלקוחות אוהבים כל כך ) . פרט לוואגיו, האנגוס נחשב לגזע הבשר המשוייש ביותר בעל איכות הבשר הטובה ביותר מבין הגזעים המוכרים. עגלות אנגוס שגדלות בישראל מגיעות בעיקר מאוסטרליה, אבל יש גם שמגיעות מהונגריה, ליטא, לטביה ורומניה.
בישראל כמות האנגוסים שגדלים קטנה מאוד, ורצוי לבדוק טוב אם הקצב שטוען שיש לו אנגוס זה באמת אנגוס ולא משתמש במקרה במותג “אנגוס” על כל נתח בשר משוייש שהגיע לידיו .
